חרוט בנפשי
התמונה להמחשה בלבד
!עכשיו ב88 ש"ח בלבד
ספר על טראומה, החלמה וצמיחה
בפברואר 2026 פרויקט ההדסטארט של הספר הסתיים בהצלחה!
מאות אנשים בחרו לתמוך, להאמין, ולהיות חלק מהדרך שבה הסיפור הזה יוצא לאור.
כעת הספר נמצא בשלבי עריכה והכנה לדפוס.
אז על מה נכתב חרוט בנפשי?
דרך הקשר בין נטע, המטופלת, לבין אלון, הפסיכיאטר, נפרש סיפור של אדם שחי שנים בתוך הישרדות, ולומד לאט לאט לבחור בקשר, בגוף ובמשמעות.
זהו סיפור על כאב, אך לא פחות מכך על האפשרות לצמיחה, על עדינות בתוך שבר
ועל האומץ להישאר נוכחת גם כשכואב.
הספר נכתב מתוך מסע אישי עמוק ומשלב ניסיון חיים עם ידע מקצועי מעולם בריאות הנפש.
הוא מציע שפה נגישה, רגישה ולא שיפוטית, ומאפשר לקוראים לפגוש את עצמם דרך הסיפור.
בתוך מציאות ישראלית מורכבת, במיוחד לאחר השביעי באוקטובר, שבה תחושות של דריכות,
אובדן וחוסר יציבות הפכו לחלק מהיומיום, הספר פוגש את המקומות הפנימיים שכולנו נושאים.
הוא נותן מילים למה שלפעמים קשה להסביר, ומרחב למה שמבקש להרגיש.
זהו אינו ספר על טראומה בלבד, אלא על מה שקורה לאדם שמסכים להישאר, לשאול, ולהיבנות מחדש גם אחרי שנים של כאב וחוסר תקווה.
“חרוט בנפשי” הוא הזמנה למסע אמיץ ואינטימי אל תוך הנפש.
אם משהו בכם מחפש הבנה, חיבור או דרך לצמוח מתוך מה שעברתם-
הספר הזה מחכה לכם.
פרק מהספר חרוט בנפשי
"...ישבתי בחדר ההמתנה של המרפאה והמתנתי, הקפוצ'ון על ראשי ואני עם האוזניות על האוזניים. בזמן ההמתנה בחנתי את כל מי שנמצא בסביבה. תמיד עשיתי את זה,
ממציאה לאנשים חיים שלמים רק לפי הדרך שבה הם מחזיקים כוס קפה או לפי המבט שלהם אל הרצפה.
מולי ישב גבר בשנות החמישים לחייו, חולצת כפתורים תכולה ומגוהצת מדי, כאילו התאמץ להיראות מסודר בשביל מישהו. הנעליים שלו היו מלאות אבק לבן של גבס, ידיים גדולות של אדם שעובד קשה. הוא לא הפסיק לגרד את סימן השיזוף שעל הקמיצה,
בראש שלי החלטתי שהוא גרוש טרי, שאשתו עזבה לפני שנה, אחרי עשרים וחמש שנות נישואים, ומאז הוא לא מצליח להתרגל לדירה השקטה מדי.
בלילות הוא נרדם מול הטלוויזיה רק כדי לשמוע קול אנושי בבית,
הוא היה נראה לי כמו מילואימניק עייף ובודד.
ליד החלון ישבה נערה רזה מידי עם שיער שחור קצר ועיניים עייפות מדי לגיל שלה.
היא לבשה חולצה גדולה מידי של פינק פלויד, גרבי רשת קרועים ונעלי אולסטאר מלוכלכות. הערכתי אותה על זה, היא נראית קצת כמוני בגיל 15 מחפשת חיים בדיזינגוף סנטר.
היא לעסה את השרוול של עצמה, כנראה בלי לשים לב. דמיינתי שהיא מציירת בלילות במחברת עבה שאף אחד לא ראה או יראה מעולם. שם היא שומרת את כל שדים והמפלצות שלה,
שאמא שלה חושבת שהיא "סתם דרמטית", ובבית הספר היא הפסיקה לדבר כמעט לגמרי.
אולי רק למורה אחת היא עדיין מחייכת לפעמים. ראיתי בה את עצמי.
אישה מבוגרת נכנסה באיטיות והתיישבה קרוב לדלת. היה לה ריח חזק של בושם ישן
כזה שמזכיר ארונות עץ כבדים. היא לבשה חצאית אפורה, חולצה לבנה מכופתרת וסוודר סרוג למרות שהיה חם בחוץ. היה ברור שכולנו מריחים את הבושם שלה. על הברכיים שלה נח תיק עור קטן שהיא אחזה בו בשתי ידיים כאילו מישהו עומד לקחת אותו. אולי בעבר מישהו תקף אותה וגנב לה את התיק עם התכשיטים העתיקים והיקרים שלה ועכשיו היא שומרת עליו מכל משמר.
בראש שלי היא הייתה אלמנה שירשה מיליונים אבל כל החדרים בבית שלה ריקים,
הילדים לא מתקשרים והנכדים לא מבקרים. אחת שלא סיפרה לאף אחד שכבר חודשים היא מדברת אל בעלה בקול רם בבית. שואלת אותו אם להדליק דוד, אם להשקות את העציצים, אם גם הוא שומע את השקט הזה שמטפס על הקירות.
אנשים קשישים שנראים בודדים מעציבים אותי יותר מכולם. אולי קטע שואתי כזה.
בקצה החדר ישב בחור צעיר עם גוף גדול מדי לכיסא. טרנינג שחור עם חורים, קפוצ'ון פתוח, שרשרת כסף עבה וציפורניים כסוסות עד הבשר. כאלה שכבר רואים דם.
הוא נראה כאילו כל השרירים שלו דרוכים לברוח או לתקוף מישהו. מדי פעם הרגל שלו קפצה בלי שליטה. המצאתי לעצמי שגם הוא חזר מהמילואים לפני כמה חודשים אבל בעצם עדיין לא באמת חזר. שבכל פעם שהוא שומע אופנוע ברחוב הגוף שלו מתכווץ לפני שהמוח מספיק להבין שאין סכנה. כנראה גם בו ראיתי את עצמי.
ליד המזכירות עמדה אישה יפה מאוד. יפה בצורה כמעט מכאיבה. שיער אסוף בצורה מושלמת, מעיל בז', מגפיים שחורים ועור חלק ומושלם. תהיתי למה היא כאן, היא ניראת בסדר, מתפקדת. אבל העיניים שלה היו כבויות לחלוטין. היא החזיקה טלפון ביד ורק בהתה במסך עם עיניים מרצדות, בלי לזוז. החלטתי שהיא עורכת דין מצליחה שאף אחד לא יודע שהיא בקושי מצליחה לקום מהמיטה בבוקר. שבאינסטגרם שלה יש תמונות מחייכות מבתי קפה וחופשות
אבל בגלריה המוסתרת בטלפון יש עשרות תמונות של חתכים מהירכיים הפנימיות שלה.
רק ככה היא נרגעת.
כולנו ישבנו שם יחד. זרים מוחלטים עם חיים שלמים שהתפרקו בשקט, כל אחד בדרך אחרת.
ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד.
בתוך חדר המתנה אחד קטן, מלא אנשים שניסו להחזיק את עצמם שלמים מספיק כדי לשרוד עוד יום. וברגעים אלה כל החיים שלי עברו מולי, כל מה שקרה לי בילדות. דמיינתי איך אני מספרת לפסיכיאטר מה הביא אותי לרצות למות. פחדתי לספר לו יותר מדי כדי שלא ישלח אותי לאשפוז. הייתי מבולבלת. מה לספר? כמה לספר?
למרות הקושי הבנתי שמה שקורה עכשיו ממש מתבקש. וכנראה התבקש במשך שנים. איכשהו הצלחתי לחיות עם השד הזה מתחת לראדר אבל כנראה שזה לא היה לטובתי.
כעבור המתנה ארוכה מידי הגיע תורי..."
ההמשך יבוא :)
מה תפגשו בספר?
• שיחות טיפוליות כנות וחשופות בין מטופלת למטפל שלה.
• התמודדות עם טראומה מורכבת והשפעותיה על הגוף, הנפש ומערכות היחסים.
• מסע עמוק של זהות, החלמה וגילוי עצמי.
• אהבה, אובדן, שייכות ותקווה בתוך מציאות של שבר וצמיחה.
• קטעי יומן אישיים החושפים את עולמה הפנימי של נטע.
• סיכומי ביקור פסיכיאטריים המאפשרים הצצה נדירה לתהליך הטיפולי מנקודת מבט מקצועית.
• חוויות של טראומה והחלמה ממספר נקודות מבט, אישיות ומקצועיות כאחד.
• שאלות אנושיות ועמוקות על חיים, משמעות, בחירה, כאב ותקווה.
• מפגש עם דמויות מורכבות המבקשות למצוא דרך לחיות לצד הפצעים שנחרטו בהן.
• סיפור הנע בין עבר להווה, בין שברי הזיכרון לבין האפשרות לבנות חיים חדשים.
"חרוט בנפשי" הוא רומן רגשי ופסיכולוגי אוטוביוגרפי, הנוגע בעדינות בנושאים של טראומה, החלמה וכוחו של הקשר האנושי, ומזמין את הקוראים למסע מטלטל, מרגש ומעורר מחשבה אל המקומות שבהם הכאב והתקווה נפגשים.
חברים ממליצים על הספר
למה לרכוש עכשיו?
כי כאב ומשבר הם זרעים.
וכשיש להם את התנאים הנכונים, הם מצמיחים תנועה, עומק וחיים.
הרכישה המוקדמת היא לא רק קנייה של ספר,
אלא בחירה לתמוך ביציאה שלו לעולם, ובהפצה של עוד שיח אנושי, רגיש ואמיץ על טראומה.
הספר עתיד לצאת לאור באוקטובר 2026
שימו לב לבחור שיטת משלוח:
איסוף עצמי מפרדס חנה / דואר רשום / שליח עד הבית (45 ש"ח)
נעים להכיר,
אני נוף בן גיאת, מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת כבר מעל 20 שנה,
אחות שכולה ממלחמת לבנון השנייה ויתומה מאבא שנפטר מעצב 4 שנים לאחר מכן.
אני סופרת ומרצה, מחברת הספר "חרוט בנפשי", ספר אישי שמתאר מסע של ההתמודדות שלי בעולם.
אני סטודנטית לעבודה סוציאלית, מנחת קבוצות ומעבירה סדנאות והרצאות בתחום הבריאות הנפשית. בעבודה שלי אני משלבת ידע מניסיון
כתיבה והתבוננות פנימית ומלווה אנשים בתהליכים מתוך גישה רגישה, כנה ולא שיפוטית.
בנוסף, אני יזמית בתחום בריאות הנפש, יוצרת קורסים דיגיטליים וכלים לעבודה עצמית המבוססים על מיפוי משברים, כתיבה ומסע הגיבור, כדי לאפשר לכל אחד ואחת לעבור תהליך של חיבור, הבנה וצמיחה בקצב אישי.
